עלינו

אִם אֲדָמָה הִיא אַהֲבָה,

לַשֶּׁמֶשׁ, לְרוּחוֹת שָׁמַיִם.

אָז אֲנַחְנוּ אוֹהֲבִים, 

אוֹ נִשְׁבָּרִים לִשְׁנַיִם.

אִם הָעֵצִים הֵם הֲגַנָּה

עַל קִירוֹת הַבַּיִת.

מִי יִשְׁמֹר מֵאֵשׁ שׂוֹרֶפֶת,

מֵהָאֶגְרוֹף, מֵהַסַּכִּין, מֵהָעֵינַיִם?.

*

וְעָלֵינוּ, עַל חֲלוֹמֵנוּ, עַל אַחֵינוּ, 

עַל אֲהוּבֵנוּ וְעַל הַשִּׁירִים. 

אִם טִפּוֹת גֶּשֶׁם רִאשׁוֹנוֹת 

מְגָרְשׁוֹת כְּבָר אֶת הַקַּיִץ.

עַל מָה נִסִּינוּ לֹא לְוַתֵּר

וְעַל מָה לֹא וִתַּרְנוּ עֲדַיִן?.

*

עָלֵינוּ, עַל חֲלוֹמֵנוּ, עַל אַחֵינוּ, 

עַל אֲהוּבֵנוּ וְעַל הַשִּׁירִים. 

עָלֵינוּ, עַל זִכְרוֹנוֹתֵינוּ,

עַל אִלּוּ שֶׁהוֹלְכִים וְעַל הַנִּשְׁאָרִים.

הַמַּעֲרָב הַלּוֹהֵט

בְּעֵרֶך בַּדֶּרֶךְ בָּאתִי הַבַּיְתָה,

מִישֶׁהוּ לָחַשׁ "יִהְיֶה בְּסֵדֶר" וְ" תיקח בְּקַלּוּת".

כוּלָּם רָמְזוּ לִי 'טוֹב שֶׁחָזַרְתָּ'

וַאֲנִי אָמַרְתִּי 'טוֹב לִחְיוֹת וְלֹא לָמוּת'.

עָבְרָה לִי שָׁנָה אוֹ אוּלַי רַק שָׁבוּעַ,

אֵיפֹה לֹא הָיִיתִי, קָשֶׁה לִי לִזְכֹּר.

וְגַם אִם הַכֹּול מְחֻיָּךְ וְרָגוּעַ,

אֲנִי בַּמַּשְׁבֵּר שֶׁמָּחָר יַעֲבוֹר.

וְאִם הָרוּחַ תִּסְעַר וְתָשִׁיר עִם הַיָּרֵחַ דּוּאֶט

וְאִם הָאֵשׁ שׁוּב תִּבְעַר, אוּלַי אֶחְזֹר לְשׁוֹטֵט,

לְבַד עִם עַצְמִי - בִּקְצֵה הַמַּעֲרָב הַלּוֹהֵט.

וְזֶה יָכוֹל לִהְיוֹת בְאֶמְצַע אָלֵנְבִּי,

אוֹ בְאֶמְצַע הָרְחוֹב הֲכִי אָבוּד בְּפָּרִיז.

בָּרֶקַע  יָרוּץ גְּרוּב שֶׁל אָר.אֶן.בִּי

וַאֲנִי? מהחיים שֶׁלִּי מַבְטִיחַ לֹא להבריז.

אַחֲרֵי שֶׁעָזַבְתִּי, אַחֲרֵי שֶׁנִּשְׁבַּרְתִּי,

מְאֹהָב עַד יֵאוּשׁ וּמְחַפֵּשׂ מַשְׁמָעוּת.

הַמְּצִיאוּת שׁוּב צוֹדֶקֶת, אָז תֵּכֶף אָמַרְתִּי,

שֶׁאֶצְלִי הַכֹּל קוֹרָה בְּטָעוּת.

אָז בָּאתִי לְפֹה עַל כַּנְפֵי הַמַּלְאָך,

בַּדֶּרֶךְ יֵשׁ תְּשׁוּבָה - וְהִיא רָמְזָה לִי לַחֲזוֹר.

הִרְגַּשְׁתִּי אָשֵׁם עִם מַצְפּוּן מְלֻכְלָךְ 

וְחִפַּשְׂתִּי מִי לַעֲזָאזֵל יָכוֹל לַעֲזוֹר.

וְאִם הָרוּחַ תִּסְעַר וְתָשִׁיר עִם הַיָּרֵחַ דּוּאֶט

וְאִם הָאֵשׁ שׁוּב תִּבְעַר, אוּלַי אֶחְזֹר לְשׁוֹטֵט,

לְבַד עִם עַצְמִי - בִּקְצֵה הַמַּעֲרָב הַלּוֹהֵט.

וְזֶה יָכוֹל לִהְיוֹת בְאֶמְצַע אָלֵנְבִּי,

אוֹ בְאֶמְצַע הָרְחוֹב הֲכִי אָבוּד בְּפָּרִיז.

בָּרֶקַע  יָרוּץ גְּרוּב שֶׁל אָר.אֶן.בִּי

וַאֲנִי? מהחיים שֶׁלִּי מַבְטִיחַ לֹא להבריז.

וְעַל שׁוּם דָּבָר לֹא מִתְחָרֵט,

(בִּקְצֵה הַמַּעֲרָב הַלּוֹהֵט).

מִסְתַּדֵּר עִם עַצְמִי וְלֹא בּוֹעֵט,

(בִּקְצֵה הַמַּעֲרָב הַלּוֹהֵט).

הָאַהֲבָה שֶׁלִּי, בִּשְׁבִילִי הִיא אֱמֶת,

וַתִּרְאוּ גַּם הִיא רוֹצָה לְהִתְפַּשֵּׁט

(בִּקְצֵה הַמַּעֲרָב הַלּוֹהֵט).

אולי כִּי אֵין חַיִּים שְׂאִי אֶפְשָׁר לְפַרְמֵט

אולי כִּי אֵין גּוֹרָל שְׂאִי אֶפְשָׁר לְקַמֵּט

(בִּקְצֵה הַמַּעֲרָב הַלּוֹהֵט).                                                          

ברזוליק ©

 ינואר 2001 - 2017

תל אביב ואתה

    

אַתָּה חַיָּב אַהֲבָה וְאַהֲבָה הִיא אַתָּה,

אָז מַרְגִּישׁ בָּרְחוֹב כְּמוֹ בַּבַּיִת שֶׁלְּךָ.

מַדְלִיק כּוֹכָבִים וּמְרַסֵּק עַל הָרִצְפָה,

בַּקְבּוּק אַשְׁלָיוֹת שֶׁמְּדַמְּמוֹת בִּמְבוּכָה.

אַתָּה עָשׂוּי מִזִּכְרוֹנוֹת, הַזִּכָּרוֹן הוּא עוֹרְךָ,

טְלַאי רְגָשׁוֹת שֶׁמַּשְׁאִיר אוֹתָך,

חָשׂוּף, שָׁקוּף וַחֲסַר מְנוּחָה,

אוֹ מוּגָן וְרָדוּם עִם עַיִן פְּקוּחָה.

הַגּוֹגֶל לֹא קוֹבֵעַ כַּמָּה תִּהְיֶה גָּדוֹל,

תָּמִיד הַיָּם מִמּוּל פּוֹתֵחַ אֶת הַכֹּל.

לִפְעָמִים כִמְעַט מֵבִין אֵיך עוֹבֶדֶת הַשִּׁיטָה,

אַתָּה זֶה תֵּל אָבִיב וְתֵל אָבִיב זֶה אַתָּה.

אַתָּה מְחַפֵּשׂ אַהֲבָה שֶׁתִּמְצָא אוֹתְךָ,  

נוֹשֵׁם אֶת הַבִּיט שֶׁל שָׁבוּעַ הַבָּא,

אָבוּד וְשִׁכּוֹר וּמְשַׁקֵּר הַבְטָחָה,

שֶׁלְּעוֹלָם לֹא תִּשְׁכַּח מַה הָיִיתָה הַסִּבָּה.

אַתָּה עָשׂוּי חֲלוֹמוֹת, הַחֲלוֹמוֹת הֵם לִבְּךָ,

שׁוּרוֹת וְשִׁירִים מַשְׁאִירִים אוֹתָך,

חָשׂוּף, שָׁקוּף וַחֲסַר מְנוּחָה,

אוֹ מוּגָן וְרָדוּם עִם עַיִן פְּקוּחָה.

הַגּוֹגֶל לֹא קוֹבֵעַ כַּמָּה תִּהְיֶה גָּדוֹל,

תָּמִיד הַיָּם מִמּוּל פּוֹתֵחַ אֶת הַכֹּל.

לִפְעָמִים אַתָּה כִמְעַט מֵבִין אֵיך עוֹבֶדֶת הַשִּׁיטָה,

אַתָּה זֶה תֵּל אָבִיב וְתֵל אָבִיב זֶה אַתָּה.

ברזוליק ©

18.05.2018

הייתי חוזר על הכל מהתחלה

הייתי חוזר על הכל מהתחלה,

על אותן הטעויות, שגיאה אחרי שגיאה.

על אותה התאהבות, על אותה הנפילה,

על אותו עיוורון, על אותה הנסיעה.

באמצע הלילה בלי לדעת לאן,

בלי להיות בטוח כשכלום לא מתוכנן.

נסחף עם הרגש אל מה שמסוכן,

אל מה שיפגע בי בסופו של עניין, אליך.

הייתי חוזר על הכל מהתחלה,

על כל שקר ושקר, היו שלושים וארבעה.

על כל שיר שכתבתי, על כל מילה,

באהבה שאהבתי, על כל נגיעה.

באמצע הלילה, בהתחלה של חיי,

ערום מבגדים, בסוף כל פחדיי.

נסחף אל האש שסגרה את עיניי,

אל מי שבגד בתום עלומיי, אליך.

הייתי חוזר על הכל ממש מהתחלה,

על אותן הטעויות, שגיאה אחרי שגיאה.

על אותה אהבה חסרת כל חמלה,

על אותה אהבה שהפכה לשנאה.

ברזוליק