לפני הדלת

חתול מיילל לפני הדלת

אולי הוא רוצה לאכול

אולי הוא מחפש קצת אהבה

חתול לבן, אדום או כחול

עיניים בוערות בתוך החושך

אז אולי תדליק את האור

חתול שורט את האושר

אז פתח את הדלת ולא...אל תסגור.

תשע נשמות בחדר המדרגות,

איך זה שלא שמעת

תשע נשמות... רוצות להיכנס הביתה.

חתול מיילל לפני הדלת,

ממש כמו שאתה.

שולח מבט לעבר התכלת

וחושש מבעיטה.

העיניים שראית בחושך,

בערו עמוק בלבך.

כשחיכית שעות לאושר

והוא לא חיכה לך.

כמו תשע נשמות בחדר המדרגות,

שרוצות להיכנס הביתה.

תשע נשמות... אל תגיד שלא שמעת.

ארז ברזוליק

26.5.98

מַבָּט מִקָּרוֹב

 

לְכָל חָתוּל יֵשׁ מַבָּט מְסֻיָּם

וְהִלּוּךְ שֶׁהוּא רַק שֶׁלּוֹ.

לְכָל חָתוּל אֹפִי מְשֻׁנָּן

וּשְׂרִיטָה בְּגוֹרָלוֹ.

לְכָל חָתוּל יֵשׁ חַלּוֹן מִשֶּׁלּוֹ,

יֵשׁ כָּרִית, יֵשׁ סַּפָּה.

לְכָל חָתוּל יֵשׁ פִּנָּה בֶּחָצֵר,

שִׂיחַ מוּצָל, פַּח אַשְׁפָּה .

לְעִתִּים הוּא חַיָּב לְהִלָּחֵם,

עַל מְקוֹמוֹ בָּעוֹלָם.

לְעִתִּים הוּא רַק מְנַמְנֵם,

מוּל הַתַּנּוּר הַחַם.

לְכָל חֲתַלְתּוּל חֲתוּלִים אַחִים,

שֶׁנּוֹלְדוּ לְצִדּוֹ.

לְכָל חָתוּל סִפּוּר פְּרָטִי,

שֶׁמַּמְשִׁיךְ אִתּוֹ לְבַדּוֹ.

לְכָל חָתוּל יֵשׁ זָנָב,

שֶׁיָּכֹל לְדַבֵּר בִּמְקוֹמוֹ.

לְלֹא מִלִּים אַךְ מוּבָן מֵאֵלָיו

וּמַסְבִּיר בִּתְנוּעוֹת אֶת עַצְמוֹ .

כֹּל חָתוּל עוֹבֵר אֶת הַדֶּרֶךְ,

כֹּל חָתוּל מִשְׁתַּנֶּה עִם הַזְּמַן.    

וְאִם מְעִיפִים מַבָּט מִקָּרוֹב,

כל חָתוּל מַזְכִּיר בֶּנְאָדָם.

ברזוליק ©

‏11.09.2012

תחנת האכלה

על הדשא בחצר נחים החתולים,
בצהרים רגועים בלי תירוץ או אמתלה.
פה ושם מונף זנב, חותך בין גבעולים,
עוד שעה קלה, תפתח תחנת האכלה.

התפריט לרוב ממש אינו קבוע
והקהל ממש אינו אנין.
גרון של עוף, נקניק בן שבוע,
או אולי שאריות סרדין.

ואם חשבת שמדובר בעסק פסטורלי,
של פסטרמות ורדרדות נוחתות מהמרומים.
הצורך לאכול הוא סיפור אוניברסאלי,
כר הדשא הוא שדה קרב ופה חביבי, נלחמים.

ואין פה הפתעות, כמעט הכל ידוע,
החזק לרוב זולל וגם משמין.
מי שמובס משפיל זנב, פצוע
ולשיריי הארוחה בצד ממתין.

ולא נחבא פה מסר ולא מוסר השכל
ואין שום רמזים קשורים לממשלה.
אבל חשוב לומר מבלי להתבלבל,
שכל יצור צריך תחנת האכלה.

ברזוליק ©