רשומות
מִסְתּוֹבֵב לִי בָּרְחוֹבוֹת וּמְפַנְטֵז,
שֶׁהָעִיר הַזּוֹ רוֹמַנְטִית בַּלֵּילוֹת.
כַּמָּה זְמַן נִשְׁאַר עוֹד לְבַזְבֵּז?,
הַכָּאן וְהָעַכְשָׁו תָּמִיד מָלֵא בִּשְׁאֵלוֹת.
שׁוּב אֲנִי יוֹרֵד אֶל שְׂפַת הַמַּיִם,
תָּמִיד יֵשׁ יָם, תָּמִיד עוֹבֵר נָהָר.
לֹא, אֲנְ' לֹא חַיָּב תְּשׁוּבוֹת לַקַּיִץ,
אָדָם יָכוֹל לִהְיוֹת, סְּתָם כָּכָה מְאֻשָּׁר.
פֹּה וָשָׁם נָפַלְתִּי, פֹּה וָשָׁם כְּבָר קַמְתִּי,
אֲבָל לָקַחְתִּי בְּקַלּוּת וְזָרַמְתִּי עִם הַזְּמָן.
פֹּה וָשָׁם שִׁקְּרוּ לִי, פֹּה וָשָׁם הֶאֱמַנְתִּי,
אַהֲבָה תָּמִיד הִיא עֵסֶק מְצֻיָּן.
פֹּה וָשָׁם אָהַבְתִּי, פֹּה וָשָׁם עָזַבְתִּי,
עָזַבְתִּי תַּ' חִבּוּק כְּמוֹ שֶׁעוֹזְבִים בַּיִת יָשֵׁן.
פֹּה וָשָׁם נִלְחַמְתִּי, פֹּה וָשָׁם הֵבַנְתִּי,
שֶׁאַהֲבָה תָּמִיד הִיא עֵסֶק מְצֻיָּן.
שׁוֹאֲלִים אוֹתִי - הַאִם אֲנִי שׁוֹמֵר,
בְּתוֹך הַלֵּב אֲרוֹן עִם אַכְזָבוֹת?
אָז מִסְתּוֹבֵב לִי עִם עַצְמִי וּמִתְבַּהֵר,
אָדָם צָרִיך קְצָת זְמַן לְמַחְשָׁבוֹת.
אָז שׁוּב אֲנִי מַבִּיט אֶל הַשָּׁמַיִם
וְלֹא רוֹאֶה לְמַעְלָה שׁוּם דָּבָר.
בַּחַיִּים צָרִיך יָמִים שֶׁל בֵּינְתַיִם
וְלִהְיוֹת סְּתָם כָּכָה מְאֻשָּׁר.
פֹּה וָשָׁם נָפַלְתִּי...
ברזוליק ©
